ראשי » מאמרים » מקור ראשון | בסן רמו נוסדה המדינה היהודית

מקור ראשון | בסן רמו נוסדה המדינה היהודית

החלטות הוועידה הבינלאומית לפני מאה שנה מפריכות את הניסיונות לניתוק חבל הטבור המשפטי שבין היהודים למולדתם, ולהכרזת ההתיישבות היהודית כ"פשע מלחמה"

היום ז׳ באייר, מלאו 100 שנים לוועידת סן רמו. ועידה שנשיאה הראשון של מדינת ישראל, חיים וייצמן, הגדיר כאירוע בו נולדה להלכה מדינתו של העם היהודי, לימים מדינת ישראל.

בסן רמו שבריוויירה האיטלקית התכנסו לפני מאה שנים נציגי המעצמות שניצחו במלחמת העולם הראשונה. הם קבעו שהאזורים שהיו עד המלחמה בשליטה בת 400 שנים של האימפריה העות'מאנית, ינוהלו במתכונת חדשנית של 'מנדט' זמני, לפי חלוקה מוסכמת בין המדינות המנצחות, שהמטרה היא להביא לעצמאות מדינית של עמי האזורים עליהם חלים אותם 'מנדטים' זמניים. 

נקבע שברובו המוחלט של השטח העות׳מני באזורינו תתאפשר עצמאות של העמים הערביים. כך, המנדט הצרפתי הביא לעצמאות סוריה ולבנון, ולצידו מנדט בריטי שהביא לעצמאות עיראק. ואולם, המנדט השלישי באזור, זה שהושת על ׳ארץ ישראל׳, היה המאתגר מכולם. אותן מעצמות אמצו החלטה היסטורית אמיצה ומרחיקת לכת ששינתה  מציאות בת קרוב לאלפיים שנה: הן קבעו שארץ ישראל תופקד זמנית לניהול המנדט הבריטי מתוך מטרה קונקרטית ומדויקת – הקמת בית לאומי לעם היהודי ובעיקר לאותם מיליונים של יהודים שחיו אז לא בארצם כי אם ברחבי העולם.

נציגי בריטניה, צרפת איטליה, יפן, יוון ובלגיה יחד עם המשקיפים האמריקאים אימצו פורמלית את הצהרת בלפור שהייתה עד אז רק הצהרת כוונות של האימפריה הבריטית ששלטה בארץ ישראל. החלטתם האמיצה בוועידה היסטורית זו אושררה מיד אחרי כן בידי חבר הלאומים על ידי 51 מדינות החברות בו.

בהמשך, לאחר מלחמת העולם השנייה, עוגן המנדט הבריטי שנולד בסן רמו, על מטרתו הקונקרטית להקמת בית לאומי לעם היהודי, במגילת היסוד של ארגון האומות המאוחדות שהחליף את חבר הלאומים. עצמאות יהודית בארץ ישראל הפכה למשפט העמים. 

בזיכרון הלאומי הישראלי, ועידת סן רמו נדחקה משום מה לשוליים. הגם שבה כאמור הוכרה לראשונה בהחלטה מחייבת על פי המשפט הבינלאומי, זכותנו הטבעית וההיסטורית לריבונות בארץ ישראל ונוצרה התשתית ההסכמית הבינלאומית להקמת המדינה, עם סיום המנדט הבריטי. 

בוועידה לא נקבעו במדויק גבולותיה של הארץ המובטחת ליהודים ואולם הבריטים והצרפתים סיכמו כי נקודת הפתיחה לדיון בשאלת גבולות ארץ ישראל תהיה בהתאם לתיאורה בתנ"ך – כמשתרעת מ"דן ועד באר שבע". נקודת מוצא זו מלמדת כי הצרפתים והבריטים ייחסו חשיבות עליונה להקשר ההיסטורי-תרבותי של הטריטוריה וראו בעברה של הארץ כמולדתו ההיסטורית של העם היהודי, נקודת ייחוס פוליטית -אקטואלית, הרלוונטית לעתידה. 

ועידת סן רמו הכירה באופן תקדימי בעת החדשה בקשר האידאי בין העם היהודי, באשר הוא, לארצו, ומסמכה אותו רישמית בכתב המנדט. תהליך שמאפיל על טענות עכשוויות של גורמים כאלה ואחרים המנסים לנתק את חבל הטבור המשפטי בין היהודים למולדתם ההיסטורית ולהכריז על ההתיישבות היהודית בשטחי המנדט כעבירה על החוק הבינלאומי ואף כ׳פשע מלחמה׳. ג׳ורג' אורוול לא היה מנסח אשמה מופרכת בצורה פרוזאית יותר.

100 שנים אחרי ועידת סן רמו, המזרח התיכון נמצא בעיצומם של שינויים מרחיקי לכת. כשבוחנים את החלטות המעצמות דאז, באשר לשלושת אזורי המנדט שהופקדו בידיהם קשה שלא להרהר כעבור מאה שנים כי המנדט על עיראק והמנדט על סוריה ולבנון לא הביא לתוצאה מיוחלת של שלום וקידמה. לא ברור מה יעלה בגורלן של המדינות הקיימות כיום באזורים אלה לאור הדרמה הגיאופוליטית המתרחשת לנגד עיננו בעשור האחרון והמכונה 'האביב הערבי'. ואולם, הרעיון ׳הנועז׳ להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל שעוגן בסן רמו, הוכיח את צדקתו ונכונותו ההיסטורית. מדינת היהודים היא התוצר המדיני המוצלח ביותר של החלטות אומות העולם בכל הקשור למתרחש במזרח התיכון. בדיוק בהתאם לצפייה והחזון של מנהיגי המעצמות של אז שהאמינו ש׳אין זו אגדה".

 100 שנה לסן רמו, 72 שנות עצמאות, האגדה כבר מזמן הפכה למציאות.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print