ראשי » נאומים » נאום יום הזיכרון התש”ף בכנסת | סיפורו של יריב שינבוים ז”ל

נאום יום הזיכרון התש"ף בכנסת | סיפורו של יריב שינבוים ז"ל

יריב שינבויים ז"ל היה מראשוני טייסי חייל האוויר הישראלי. שנים ארוכות אני נושא את סיפורו והשנה החלטתי לשתף בנאומי בישיבה מיוחדת שנערכה בכנסת ביום הזיכרון.
מוזמנים לצפות בסרט זיכרון שהקדשתי ליריב, ובו הסיפור המלא וצילום מסמכיו האישיים.

אדוני יושב הראש,

23,816 חללים נפלו במלחמות ישראל מראשית ההתיישבות הציונית ועד ימינו. אל אבדן זה נוספו 4166 נרצחים בפעולות טרור.

קניין ארץ נקנה במחיר כבד, לעיתים כבד מנשא. אך עדיפה לאין שעור מחירה של החרות והעצמאות מהדמים,הקניין והכבוד שנגבו מאיתנו לאורך אלפיים שנות, כבני חסות.

לכל מספר יש שם, לכל שם יש סיפור. השכול הוא אסון פרטי, אבל תמיד יש לו גם משמעות קיבוצית,סיפור שתמיד נוגע בכולנו.

בחרתי להקדיש נאום זה לסיפורו של חלל אחד, בשם יריב, סיפור אחד מתוך 23,816. את יריב לא פגשתי בחיי, יריב נפל 20 שנה לפני שנולדתי.

בשמו ניתקלתי לראשונה בגיל 15,לערך, בעודי צועד סמוך לביתי בעיר רמת גן צדה לפתע את עיני, ערמת ניירות וחפצים שנראתה כאילו הושלכה מאחד הבתים.

כילד סקרן, לא יכולתי שלא לגשת אל המסמכים שסיפרו בצורה אילמת את סיפור אחד של חיים ומוות. היה שם למשל מכתב שנשלח בדואר של חיל האוויר המלכותי הבריטי, התאריך על המכתב היה: 7.6.1946 ובו נכתב:

שלום לכם הורי היקרים!
ובכן, באותו יום שעזבתי את הבית .. הצלחתי לטוס בחזרה למצרים.אבא! חצי שעה אחרי שצלצלתי לך ירד אווירון מטיפוס ANSON […] האווירון הגיע ממלטה והטייס היה עייף מאוד, והוא לקח אותי בתנאי שאחליף אותו באוויר, ומפני זה שרציתי לטוס.

ולאחר תאור מפורט של החיים במחנה הצבא נחתם המכתב במילים:

כיתבו על הנשמע בארץ , מפני שפה אין כלום בעיתונים.
שלכם,
יריב.

יריב, הוא יריב שינבוים זכרונו לברכה, הוא היה מראשוני טייסי חיל האוויר הישראלי. משימתו האחרונה בוצעה ב-10.5.1948 הוא הטיס מטוס מדגם "נורסמן", במטרה להפציץ ריכוזי כנופיות בדרך לירושלים, כל זאת על מנת לסייע ללוחמי הפלמ"ח בקרבות הפריצה לעיר .

למרות הערפל הכבד, והמשימה המורכבת – יריב, טייס נוסף, ועוד ארבעה אנשי צוות – התנדבו לצאת לדרך,ממנה לא שבו.

במכתב קצר ומצמרר שנשלח למשפחה לאחר נפילתו בשם מפקד חיל האויר, מצויין בלקוניות רק כך:

הנני מעביר אליכם את כנפי צוות האויר של האוויריה הישראלית עבור בנכם יריב  שהקריב את חייו במלחמת השחרור של עם ישראל בארצו, ותרם את מיטב חלקו למען הניצחון.

כמעט 40 שנה שמורים אצלי באוסף, בחרדת קודש, מסמכיו של יריב שאספתי באותו היום.

השבוע, בדרכי לכנסת, החלטתי לסטות מהדרך ולעלות לראשונה לקברו של יריב, בבית העלמין הצבאי שבקריית ענבים. שם, בינות הקברים שמספרים את סיפור גבורתם העילאית של לוחמי תש"ח, מצאתי קבר אחים, בו הוא קבור יחד עם חבריו לטיסה.

יריב נהרג בגיל 25, ארבעה ימים בלבד לפני הכרזת העצמאות. הוא לא זכה לשמוע את דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – שבקרב על הקמתה נפל.

הוא לא זכה לראות את הבית הזה בו אני,השכן שלו עומד, ושעל קיומו חלם ולחם, טובי בניה ובנותיה של הארץ הזו איבדו את חייהם בקרב על מימוש חזון הנביאים: להיות עם חופשי בארצנו.

אנחנו זכינו.

היום, הבית הזה, ומדינת ישראל כולה – זוכרים אותם, כולם ביחד, אבל בעיקר אחד אחד.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print